הסיפור שלנו
לא היה דבר שיכול להכין אותי לרגע שבו אבדתי את ההורים שלי. כל יום שהיה איתם הרגיש מובן מאליו, עד שיום אחד הם לא היו כאן יותר. הריקנות הייתה עצומה, אבל יותר מכל הרגשתי את הצורך להנציח אותם – לשמור אותם קרובים אלי, לא רק בזיכרון, אלא גם במשהו מוחשי.
ואז היה את הרעיון. חבר יקר שלי אלון שמבין את הכאב הזה וחווה אותו בעצמו – סיפר לי על רעיון: ליצור תכשיטים שמכילים את התמונות, את הרגעים שחשובים לנו ביותר. תכשיטים שנוכל להרגיש בהם את קרבתם של האנשים שהיו כל כך חשובים לנו.
בהתחלה לא הייתי בטוח, אבל ברגע שהחזקתי את התכשיט הראשון ביד, משהו השתנה. הרגשתי כאילו הם איתי שוב, קרובים יותר ממה שחשבתי וממש שומרים עלי
הרגשתי שזה משהו שאני חייב לשתף – לא רק עבורי, אלא עבור כל מי שמרגיש את אותה תחושת חסר. אנשים שמחפשים דרך לשמור את זיכרונותיהם קרוב, להרגיש את אהבתם והזיכרון בכל יום מחדש.
ככה התחלנו ליצור תכשיטים, לא סתם תכשיטים, אלא תזכורות חיות, מלאות באהבה ובחום.